הדלת נשארת פתוחה בבין הזמנים

בבין הזמנים רוב בתי המדרש שקטים. התלמידים בבית, הסדרים מתפזרים, והשגרה עוצרת לכמה שבועות. בזיו אור נתניה החליטו שהדלת נשארת פתוחה, ותלמידים שרצו להמשיך ללמוד גם בחופשה הגיעו לישיבת בין הזמנים.

היום נפתח כמו כל יום רגיל בישיבה, בתפילת שחרית. אנשי הצוות התפללו לצד התלמידים, והמניין הקטן נתן לבוקר קצב שקט ומרוכז, בלי הלחץ של שנת הלימודים.

משם עברו לסדר. התלמידים התחלקו לחברותות ולקבוצות קטנות, וכל אחד בחר את הקצב שלו. היו שישבו על סוגיה אחת עד שנפתחה, והיו שהמשיכו להתווכח גם בעמידה. באמצע הסדר קם אחד התלמידים ומסר דבר תורה לחבריו, ובין לבין מצאו כולם את הדרך אל המאפים והשתייה שחיכו בצד.

כשנסגרו הספרים, נפתח חדר המשחקייה. החדר פעיל כל השנה, אבל בימי החופש הוא הפך למרכז העניינים: ביליארד, הוקי אוויר, פינג פונג ומשחק כדורגל על המסך הגדול, עם תור קבוע של מחכים ומעודדים.

מי שהגיע בשביל הלימוד מצא גם חברה. ובין שחרית לביליארד, החופש קיבל צורה של יום ישיבה טוב.