המחבט עובר מיד ליד

טק, טק, טק. בחדר המשחקייה של הישיבה נשמע הכדור הלבן כמעט בלי הפסקה, כשתלמידי זיו אור נתניה פתחו טורניר קיץ בטניס שולחן ובביליארד. המשחקים עברו משולחן לשולחן, והתלמידים עברו איתם.

סביב שולחן הפינג פונג המשחקים היו צמודים ומהירים. השחקנים החליפו מכות קצרות ונמוכות, כל נקודה נספרה בקול, והחברים שעמדו ליד הקירות לא נשארו אדישים. היו שעודדו, היו שתפסו את הראש אחרי החמצה, והיו שחיכו לתורם עם מחבט ביד. כל מכה מוצלחת זכתה למחיאות כפיים, וכל החטאה לאנחה משותפת. איש צוות עמד סמוך לשולחן ושמר על הסדר.

בפינה השנייה של החדר התנהל טורניר אחר לגמרי. ליד שולחן הביליארד שלט שקט של ריכוז: שחקן רוכן, מכוון ומחכה לרגע הנכון, והצופים עוצרים את הנשימה.

חדר המשחקייה פתוח לתלמידים כל השנה, אבל בימי הטורניר הוא הופך לזירה של ממש, עם תחרות ידידותית, קהל נאמן וחשבונות שנשארים פתוחים עד הסיבוב הבא.