אבות ובנים לקראת שבועות

יומיים לפני חג השבועות התמלא בית המדרש של זיו אור נתניה באבות. הם הגיעו בשעות אחר הצהריים, לא כאורחים שבאים לראות, אלא כדי ללמוד יחד עם הבנים שלהם.

מסדרון הישיבה קיבל את האבות מקושט לחג, עם שיבולים וכיבוד חלבי כיאה לשבועות. הם עמדו שם לצד התלמידים ואנשי הצוות, והשיחה החלה עוד לפני שנפתחו הספרים.

את הלימוד פתח אחד מרבני הישיבה שליט״א בדברי תורה, שנתנו לערב כיוון. אחר כך התיישבו עשרות זוגות לאורך השולחנות, אב ובן כתף אל כתף, ודף הלימוד פתוח ביניהם.

כל זוג מצא את הקצב שלו. היו אבות שהובילו, והיו בנים שהסבירו לאבות את מה שכבר למדו בישיבה. חלק קראו יחד בשקט, חלק התווכחו בחיוך על פירוש, ובפינות אחרות התקבצו תלמידים סביב אחד הרבנים.

בסיום הערב חולקו לתלמידים תעודות, ולצידן עלון מחיי הישיבה שאבות ובנים דפדפו בו יחד. אבל מה שרוב האבות לקחו הביתה לא היה מודפס: הרגע שבו הבן שלהם הסביר להם סוגיה.